| 1Dios le habló a Moshé, diciéndole que |
|
אוַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: |
2le
hablara a toda la comunidad israelita y les dijera: Ustedes deben ser
santos, puesto que Yo soy Dios su Señor [y] Yo soy santo. |
|
בדַּבֵּ֞ר
אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָֽמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדשִׁ֣ים
תִּֽהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: |
| דבר אל כל עדת בני ישראל: מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל, מפני שרוב גופי תורה תלויין בה: |
קדשים תהיו: הוו
פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא
קדושה, אשה זונה וחללה וגו' אני ה' מקדשכם, (ויקרא כא ז - ח) ולא יחלל זרעו
אני ה' מקדשו (ויקרא כא טו) קדושים יהיו אשה זונה וחללה וגו' (ויקרא כא ו -
ז): |
| 3Toda persona debe respetar a su madre y a su padre, y cumplir Mis Shabatot. Yo soy Dios su Señor. |
|
גאִ֣ישׁ אִמּ֤וֹ וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: |
איש אמו ואביו תיראו: כל
אחד מכם תיראו אביו ואמו, זהו פשוטו. ומדרשו אין לי אלא איש, אשה מנין,
כשהוא אומר תיראו, הרי כאן שנים אם כן למה נאמר איש, שהאיש סיפק בידו
לעשות, אבל אשה רשות אחרים עליה: |
אמו ואביו תיראו: כאן
הקדים אם לאב, לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכבוד הקדים
אב לאם, לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו, מפני שמשדלתו
בדברים: |
| ואת שבתתי תשמרו: סמך שמירת שבת למורא אב, לומר אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצות: |
אני ה' אלהיכם: אתה
ואביך חייבים בכבודי, לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי. איזהו מורא, לא ישב
במקומו ולא ידבר במקומו ולא יסתור את דבריו. ואיזהו כבוד, מאכיל ומשקה,
מלביש ומנעיל, מכניס ומוציא: |
| 4No se desvíen hacia dioses falsos, y no se hagan dioses de metal fundido. Yo soy Dios su Señor. |
|
דאַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ם וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: |
| אל תפנו אל האלילם: לעבדם. אלילים לשון אל, כלא הוא חשוב: |
| ואלהי מסכה: תחילתן אלילים הם, ואם אתה פונה אחריהם, סופך לעשותן אלהות: |
לא תעשו לכם: לא
תעשו לאחרים ולא אחרים לכם. ואם תאמר לא תעשו לעצמכם אבל אחרים עושין לכם,
הרי כבר נאמר (שמות כ ג) לא יהיה לך, לא שלך ולא של אחרים: |
| 5Cuando ofrezcan un sacrificio de paz a Dios, lo harán por su propio libre albedrío. |
|
הוְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַֽיהוָֹ֑ה לִרְצֹֽנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ: |
וכי תזבחו וגו': לא
נאמרה פרשה זו אלא ללמד שלא תהא זביחתן אלא על מנת להאכל בתוך הזמן הזה,
שאם לקבוע להם זמן אכילה, הרי כבר נאמר (ויקרא ז טז) ואם נדר או נדבה זבח
קרבנו וגו': |
| לרצנכם תזבחהו: תחלת זביחתו תהא על מנת נחת רוח שיהא לכם לרצון, שאם תחשבו עליו מחשבת פסול לא ירצה עליכם לפני: |
| לרצנכם: אפיימנ"ט [פיוס]. זהו לפי פשוטו. ורבותינו למדו (חולין יג א), מכאן למתעסק בקדשים שפסול, שצריך שיתכוין לשחוט: |
6Pueden
comerlo en el día que lo sacrifiquen y al día siguiente, mas todo lo
que sobre hasta el tercer día debe quemarse en el fuego. |
|
ובְּי֧וֹם זִבְחֲכֶ֛ם יֵֽאָכֵ֖ל וּמִמָּֽחֳרָ֑ת וְהַנּוֹתָר֙ עַד־י֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף: |
| ביום זבחכם יאכל: כשתזבחוהו, תשחטוהו על מנת לאכלו בזמן שקבעתי לכם כבר: |
| 7Si alguien [siquiera planea] comerlo al tercer día, se lo considera putrefacto y no es aceptable. |
|
זוְאִ֛ם הֵֽאָכֹ֥ל יֵֽאָכֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵֽרָצֶֽה: |
ואם האכל יאכל וגו': אם
אינו ענין לחוץ לזמנו, שהרי כבר נאמר (ויקרא ז יח) ואם האכל יאכל מבשר זבח
שלמיו וגו', תנהו ענין לחוץ למקומו. יכול יהיו חייבין כרת על אכילתו,
תלמוד לומר (שם) והנפש האוכלת ממנו עונה תשא, ממנו ולא מחבירו, יצא הנשחט
במחשבת חוץ למקומו: |
| פגול: מתועב, כמו (ישעיה סה ד) ומרק פגולים כליהם: |
8Si
alguien [entonces] lo come, ha profanado lo que es santo para Dios, y
cargará con su culpa. Tal persona será cortada [espiritualmente] de su
pueblo. |
|
חוְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֹנ֣וֹ יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָֹ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ: |
ואכליו עונו ישא: בנותר
גמור הכתוב מדבר ואינו ענוש כרת על הנשחט חוץ למקומו שכבר מיעטו הכתוב.
וזהו בנותר גמור מדבר. ובמסכת כריתות (ה א) למדוהו מגזירה שוה: |
9Cuando
recojan la cosecha de su tierra, no coseches completamente los extremos
de tus campos. [Asimismo,] no levantes los tallos individuales [que
hayan caído]. |
|
טוּבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָֽׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט: |
| לא תכלה פאת שדך: שיניח פאה בסוף שדהו: |
| ולקט קצירך: שבלים הנושרים בשעת קצירה אחת או שתים, אבל שלש אינן לקט: |
10[Además,]
no levantes los racimos de uva formados de manera incompleta en tus
viñedos. [Asimismo] no levantes [uvas caídas] individuales en tus
viñedos. [Todo lo anterior] debe dejarse para el pobre y el forastero.
Yo soy Dios su Señor. |
|
יוְכַרְמְךָ֙
לֹ֣א תְעוֹלֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙
תַּֽעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: |
| לא תעולל: לא תטול עוללות שבה והן ניכרות. איזהו עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף: |
| ופרט כרמך: גרגרי ענבים הנושרים בשעת בצירה: |
| אני ה' אלהיכם: דיין להפרע ואיני גובה מכם אלא נפשות, שנאמר (משלי כב - כג) אל תגזל דל וגו' כי ה' יריב ריבם וגו': |
| 11No roben. No nieguen [una demanda justa]. No se mientan el uno al otro. |
|
יאלֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹֽא־תְכַֽחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּֽעֲמִיתֽוֹ: |
| לא תגנבו: אזהרה לגונב ממון, אבל לא תגנוב (שמות כ יג) שבעשרת הדברות, אזהרה לגונב נפשות, דבר הלמד מענינו, דבר שחייבין עליו מיתת בית דין: |
| ולא תכחשו: לפי שנאמר (ויקרא ה כב) וכחש בה, משלם קרן וחומש. למדנו עונש, אזהרה מנין, תלמוד לומר ולא תכחשו: |
| ולא תשקרו: לפי שנאמר (שם) ונשבע על שקר, ישלם קרן וחומש. למדנו עונש, אזהרה מנין, תלמוד לומר ולא תשקרו: |
| לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו ולא תשבעו: אם גנבת, סופך לכחש, סופך לשקר, סופך להשבע לשקר: |
| 12No juren falsamente por Mi nombre; [si lo haces,] estarás profanando el nombre de tu Dios. Yo soy Dios. |
|
יבוְלֹֽא־תִשָּֽׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֹֽה: |
ולא תשבעו בשמי: למה
נאמר, לפי שנאמר (שמות כ ז) לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, יכול לא יהא חייב
אלא על שם המיוחד, מנין לרבות כל הכנויין, תלמוד לומר ולא תשבעו בשמי
לשקר, כל שם שיש לי: |
13No
retengas [injustamente] lo que se le debe a tu prójimo. No permitas que
el salario de un trabajador permanezca contigo toda la noche hasta la
mañana. |
|
יגלֹא־תַֽעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר: |
| לא תעשק: זה הכובש שכר שכיר: |
| לא תלין: לשון נקבה מוסב על הפעולה: |
עד בקר: בשכיר
יום הכתוב מדבר, שיציאתו מששקעה החמה, לפיכך זמן גבוי שכרו כל הלילה.
ובמקום אחר הוא אומר (דברים כד טו) ולא תבוא עליו השמש, מדבר בשכיר לילה,
שהשלמת פעולתו משיעלה עמוד השחר, לפיכך זמן גבוי שכרו כל היום, לפי שנתנה
תורה זמן לבעל הבית עונה לבקש מעות: |
| 14No maldigas [incluso] al sordo. No pongas un obstáculo ante el ciego [moralmente]. Debes temer a tu Dios. Yo soy Dios. |
|
ידלֹֽא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֹֽה: |
לא תקלל חרש: אין
לי אלא חרש, מנין לרבות כל אדם, תלמוד לומר (שמות כב כז) בעמך לא תאר, אם
כן למה נאמר חרש, מה חרש מיוחד שהוא בחיים אף כל שהוא בחיים, יצא המת שאינו
בחיים: |
| ולפני עור לא תתן מכשל: לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו, אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו: |
ויראת מאלהיך: לפי
שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול
להשמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבותיך.
וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו
ויראת מאלהיך: |
E-Mail
No hay comentarios:
Publicar un comentario